אורך חיים של כונני SSD
כמה זמן באמת הם מחזיקים מעמד ומה היתרונות שלהם?
ההבדל בין כונן מכני לכונן דיגיטלי
כונני SSD נחשבים למהירים יותר מכוננים קשיחים מכאניים, אבל גם הם לא עמידים מפני תקלות.
ההבדל הגדול בין כונן SSD לכונן מכאני, זה שכשכונן מכאני מגיע לסוף חייו, רוב הסיכויים שאתם תדעו על כך הרבה לפני.
נקישות, תיקתוקים, מסכים כחולים, כשHDD מגיע לסוף חייו אתם תקבלו הרבה כאלו. ואז אתם חייבים לגבות הכול לענן או לכונן קשיח חיצוני, ולהחליף לכונן חדש.
החיסרון הגדול בSSD הוא שכשכונן דיגיטלי, במיוחד SSD NVMe מגיעים לסוף חייהם – אתם לא תדעו על כך. כי הם יעשו זאת בשקט וללא אזהרה מוקדמת.
החשש מהמדיה החדשה שנקראת SSD
עד לפני שנתיים, משתמשים ומנהלי מערכת רבים חששו מהסיכון בכשל קריטי ואיבוד נתונים יקרי ערך בגללו. ליצרנים לקח זמן רב לשכנע את הציבור שכונני SSD דיגיטליים בטוחים לשימוש, גם כאשר מטפלים בנתונים רגישים.
בסופו של דבר, מדובר במוצר הכי יקר שלנו – הנתונים שאנו יוצרים ואוספים על המחשב. מסמכים, תמונות, סרטוני וידאו, חומר של עבודה או לימודים. אף אחד לא רוצה לאבד את זה בגלל כונן שהטכנולוגייה שלו חדשה ולא מוכרת.
SSD היא מדיית אחסון מבוססת שבב NAND וזה הופך אותה שונה לחלוטין מכונן הדיסק הקשיח המסורתי השומר את הנתונים שלו על גבי לוח מגנטי. (ובכך גם רגיש לחשיפה למגנטים) הכונן הדיגיטלי מורכב מבקר אלקטרוני (controller) ומספר שבבי אחסון.
קיימים גם כוננים היברידים – המכונים SSHD – הם מורכבים משתי טכנולוגיות האחסון: גם כונן קשיח מגנטי רגיל וגם שבבי אחסון.
בשחרור האחרון של Windows 10 Insider Preview Build 20226, מיקרוסופט הביאה עדכון שנועד לנטר את בריאות הכונן ובעצם ליצור מערכת ניטור חדשה לגמרי שתוכל לזהות הפרעות חומרה בכונני SSD של NVMe.”
טופס מהיר להזמנת שיחזור מידע
מהם היתרונות של כונני SSD?
היתרון הגדול של שבבים אלקטרוניים לאחסון הוא במהירות. הם מהירים הרבה יותר מכונני HDD עם ציר פלדה בפנים. זאת בשל העובדה הפשוטה – כונן קשיח מכאני מורכב מן הסתם מחלקים מכניים רבים ודיסקים מסתובבים. ובנוסף, זה שבכל קריאה ראש הקריאה צריך למקם את עצמו מחדש על הדיסק בכל פעולת קריאה/כתיבה, לוקח הרבה יותר זמן מאשר זרימת נתונים דרך ממשקים אלקטרוניים. דבר נוסף הוא של- SSD יש זמן גישה קצר ביותר, מה שהופך אותם למושלמים לשימוש בסביבות בהן גישה והעברה בזמן אמת (Real Time) הם כורח המציאות.
מהם החסרונות של כונן SSD?
החיסרון הבולט של כונני SSD בעלי שבבים מבוססי NAND Flash הוא שיש להם אורך חיים מוגבל כברירת מחדל.
כונן קשיח רגיל יכול (תיאורטית) לחיות לנצח (במציאות בערך 10 שנים), אורך החיים של כונן SSD כולל בתוכו מן שעון פנימי שנקרא “זמן מוות” (TOD – Time of Death). ובמילים פשוטות (ככל הניתן): בגלל ההשפעה החשמלית ניתן לכתוב נתונים על תא אחסון בתוך השבבים רק בין 3,000 ל 100,000 פעמים במהלך חיי הכונן. לאחר מכן, התאים “שוכחים” נתונים חדשים. שזה אומר שכל נתון שתנסו לכתוב על הכונן לאחר שפג אורך החיים שלו – לא ייכתב. וזה כמובן יכול לגרום לכשל רציני במערכות הפעלה ותוכנות.
בגלל עובדה זו – וכדי למנוע מצב שבו תאי זיכרון מסוימים יהיו נתונים לכתיבה ומחיקה מחדש כל הזמן בעוד אחרים לא – יצרנים כתבו אלגוריתמים של “פילוס בלאי” כדי שהנתונים ייכתבו באופן שווה על כל התאים על ידי הבקר, וכך יימנע בלאי מהיר של התאים.
כמו בכונני HDD המשתמש יכול לבדוק את מצב ה- SSD הנוכחי באמצעות ה- S.M.A.R.T. כלי ניתוח, המציג את תוחלת החיים הנותרת של SSD.
תוכנה טובה וחינמית לבדיקת בריאות הכונן היא Data Lifeguard Diagnostic של Western Digital
ההבדלים בין סוגי הכוננים השונים
ישנם 4 סוגי ממשקים וכוננים נפוצים:
- HDD – Hard Disk Drive שנקרא “כונן קשיח” שעובד על ממשק Sata III ומבוסס על טכנולוגיה של דיסק קשיח פיסי בתוך הכונן ולכן זו טעות לקרוא לכונני SSD “כונן קשיח” כי הם לא מכילים חלקים נעים. כונן קשיח בד”כ יעבוד במהירויות קריאה שבין 50MB/s-150MB/s
- SSD Sata – כונן מהיר יותר מHDD במהירות קריאה של בערך 500MB/s-600MB/s
- SSD M.2 Sata – כונן SSD שיושב על חריץ M.2 בלוח האם, משתמש בממשק SATA סטנדרטי, המגביל את מהירות הכונן ל-6Gbps.
- כונן NVMe PCIe – הכונן בטכנולוגיה המהירה ביותר מכל הכוננים מעלה, משתמש בממשק PCIe, המאפשר מהירויות גבוהות בהרבה, עד 40Gbps או יותר.
לכונני NVMe PCIe יש מספר דורות, כל דור מהיר יותר מקודמו לכן תראו NVMe Gen 1, NVMe, Gen 2, NVMe Gen 3, NVMe Gen 4, NVMe Gen 5 בסימון על הכונן שתרכשו ובמפרט שלו, כיום נכון לשנת 2024 הכונן המהיר ביותר לשימוש ביתי ומקצועי הוא NVMe PCIe Gen 5 העובד במהירות של עד 7500MB/s
חשוב לציין: אלו הן מהירויות מקסימליות תיאורטיות. הביצועים בפועל עשויים להיות נמוכים יותר בהתאם לגורמים שונים, כגון סוג הכונן, בקר ה-SATA/NVMe, מערכת ההפעלה ויישומים בשימוש.
יתרונות סוגי הכוננים:
כונן קשיח: בחירה טובה עבור משתמשים הזקוקים לקיבולת אחסון גדולה במחיר נמוך, ואינם רגישים לזמן תגובה איטי יותר.
כונן SSD SATA: בחירה טובה עבור משתמשים הזקוקים לביצועים מהירים יותר, זמן תגובה מהיר יותר וחווית מחשב זריזה יותר.
כונן בממשק NVMe PCIe מומלץ עבור גיימרים, עורכי וידאו ואנשי מקצוע אחרים הזקוקים לביצועים המהירים ביותר האפשריים.
אומדן טרה-בייט שנכתב (TBW)
בדרך כלל, יצרנים נותנים הערכה עם מה שמכונה “TBW” שזה אומר מספר הטרהבייטים שנכתבו, במיוחד כשמדובר בכונני SSD המשמשים ארגונים גדולים, אך גם בגרסאות צרכניות.
בגלל טכנולוגיית “פילוס נתונים” (Wear-Levelling) והעובדה כי הנתונים יופצו באופן שווה על כל התאים, נתון זה אמור לספק מידע לגבי כמה נתונים באמת ניתן לכתוב בסה”כ על כל התאים בתוך שבבי האחסון ולאורך כל אורך החיים של הכונן הדיגיטלי.
לדוגמא, נתון “טרהבייט שנכתבו” טיפוסי לכונן SSD של 250gb יכול לנוע בין 60 ל -150 טרה-בייט. כלומר: כדי להביא את היכולת לקצה ולנסות לעבוד על TBW מובטח של 70, משתמש יצטרך לכתוב 190gb מדי יום! במשך תקופה של 12 חודשים (שנה שלמה) (במילים אחרות, למלא שני שלישים מה- SSD עם נתונים חדשים מדי יום). מן הסתם שבשימוש ביתי או משרדי רגיל זה מאוד לא סביר.
שתפו ב-
קחו דוגמה מסמסונג
כונני SSD של סמסונג נחשבים כיום למובילים בשוק, סמסונג מצהירה כי Samsung SSD 850 PRO SATA שלהם, המגיע בנפחים של 128 GB 256 , 512, או 1 TB, מותאם לטפל ב150TBW, מה שמשתווה לעומס עבודה של קריאה/כתיבה של כ-40GB מדי יום. שזה אומר, תקופה של עשר שנים.
סמסונג יצאה בהצהרה המבטיחה כי המוצר “עומד בעד 600 טרה-בתים שנכתבו (TBW).” ובשל העובדה כי משתמש משרדי רגיל כותב בערך בין 10 ל -35 ג’יגה ביום רגיל. גם אם נגדיל סכום זה עד 40 ג’יגה ביום, המשמעות היא שההמשתמש יוכל לכתוב (רק לכתוב) יותר מכמעט 5 שנים עד שהם יגיעו למגבלת 70TBW.
זהו נתון מדהים. אך גם ממחיש לנו את אורך החיים הצפוי בתנאים אופטימליים לכונן SSD.
תוחלת החיים של SSD ארוכה יותר ממה שהבטיחו היצרנים
מבדיקות ומחקרים אחרונים שבוצעו, התגלה כי מגבלת הגיל של כונני SSD מוערך בכ-10 שנים. למרות שבפועל אורך חיי ה- SSD הממוצע קצר יותר.
מחקר משותף של גוגל ואוניברסיטת טורונטו בדק במשך תקופה ארוכה (מספר שנים) כונני SSD. ומצא כי גיל ה- SSD היה הפרמטר העיקרי למועד שבו SSD הפסיק לעבוד. המחקר גם מצא כי כונני SSD הוחלפו בתדירות של 25% פחות מאשר כונני HDD.
טיפ חשוב: אם נתקלתם במקרה של איבוד נתונים מכונני SSD, הרעיון הטוב ביותר הוא ליצור קשר עם ספק שירות שחזור נתונים מקצועי. במיוחד אם מדובר בתקלה פיזית, (שבר, סדק מנפילה או מכה) למשתמש הממוצע אין אפשרות להציל או לשחזר נתונים מהכונן בעצמו. בנוסף, במידה והבקר או שבב האחסון עצמו אינם תקינים, יש להרכיב בקר חדש או לחבר את השבב להתקן קריאה מיוחד, ואם תנסו לבצע שיחזור נתונים באמצעות תוכנה מיוחדת לשחזור נתונים תעמידו את הנתונים בסכנה גדולה יותר של אובדן נתונים מוחלט ללא שום סיכוי לשחזר שוב את הנתונים שלכם.
תוכנת Data Lifeguard
אם הם מחזיקים מעמד כל כך הרבה זמן, איפה הסיכון?
למרות שתוחלת החיים הממוצעת של ה- SSD ארוכה מהצפוי במקור, השימוש במדיית האחסון הזו עדיין מלווה בסיכון רציני: במידה ויום אחד תצטרכו שיחזור נתונים – הוא יהיה הרבה יותר מורכב והרבה יותר יקר מ מ- HDD עבור ספקי שירותי שחזור נתונים מכיוון שהגישה לנתונים במכשיר לרוב קשה יותר.
בניגוד לכוננים קשיחים רגילים בהם ניתן להחליף כל חלק בהם ולפתור תקלה (כמו ראשי קריאה ועוד…) כאשר שבב בקר ה- SSD נשבר, גישה למכשיר ולשבבי האחסון הופכת לבלתי אפשרית. הפיתרון במקרים אלו הוא לנסות ולמצוא שבב בקר מתפקד זהה לבקר התקול (קשה ביותר) להסיר את הבקר התקול, ולהחליף אותו עם אותו בקר זהה כדי לקבל גישה לנתונים. נשמע פשוט? זהו… שלא.
אותו סיפור מורכב ומאתגר נכון גם לגבי ניסיון לגשת לנתונים משבבי אחסון פגומים. במקרים רבים מומחים בחברה המובילה בעולם לשיחזור נתונים Ontrack מסוגלים להגיע למצב של איפוס נתונים. במהלך השנים האחרונות, Ontrack פיתחה כלים ותהליכים מיוחדים רבים בכדי לשלוט באתגרים שמציבים כונני SSD והצליחו לשחזר בהצלחה נתונים שאבדו גם מכוננים דיגיטליים.
זכרו: במקרה של אובדן נתונים מכונני SSD, הרעיון הטוב ביותר הוא ליצור קשר עם ספק שירותי שחזור נתונים מקצועי.
האם מומלץ לבצע "איחוי" לכונני SSD?
בעבר כשאמרתם למישהו שהמחשב שלכם איטי, הכונן איטי… הדבר הראשון שאמרו לכם זה “תעשו איחוי לכונן!” נכון? אז היום… ממש לא.
איחוי היה רלוונטי לכוננים קשיחים (HDD) הכוונה דיסק מסתובב עם המידע עליו. אבל כונני SSD Sata וגם SSD NVMe עובדים בצורה אחרת, ואיחוי שלהם לא רק שלא יועיל אלא יזיק.
בניגוד לכוננים קשיחים, SSD הם בעלי אורך חיים מסויים כמו שאמרנו כאן במאמר זה, ואורך החיים של הכונן תלוי לגמרי במספר הפעמים בהם הסקטורים עברו כתיבה מחיקה וכתיבה מחדש. כך שברגע שאתם מבצעים איחוי אתם גורמים לתנועה של הסקטורים (קריאה כתיבה) ממקום למקום בכונן ובעצם מקצרים לכונן שלכם את החיים.
איחוי נועד במקור כדי לשמור על בריאות הכונן ולמקם סקטורים כתובים אחד ליד השני בכדי שראש הקריאה לא ייאלץ לדלג מסקטור לסקטור מרחקים ארוכים וכך מהירות הקריאה והכתיבה תהיה איטית מאד. היום איחוי כבר לא רלוונטי. אלא אם כן אתם מריצים את מערכת ההפעלה שלכם על כונן קשיח. מה שמאד נדיר היום, וקיים רק במחשבים ישנים מאד.
אז כדי להבהיר את הנקודה… אתם לא מבצעים איחוי לכונני SSD. לעולם!
לכונני SSD יש טכנולוגיה שמעבירה אוטומטית סקטורים ממקום למקום ושומרת על בריאות הכונן.
לסיכום
שימוש בכוננים דיגיטליים אמנם נותן חווית משתמש גדולה יותר מבחינת מהירויות קריא\כתיבה, ניהול הכונן ותצוגת כל הפרמטרים של הכונן,
אך מצד שני זיכרו כי לכל כונן דיגיטלי יש אורך חיים קצוב וידוע מראש.
זיכרו לבצע בדיקה תקופתית של הכונן ותמיד בצעו גיבוי לנתונים שלכם.
אצלנו במעבדה אנו שואלים את הלקוחות לפני כל כניסת מחשב שנכנס לפירמוט או איפוס האם הם מעוניינים בגיבוי ושיחזור נתונים ובמידה וכן, מבוצע לו גיבוי נתונים בתחילת התהליך ובמידת הצורך ולבקשת הלקוח הגיבוי משוחזר חזרה למחשב. הגיבוי נשמר אצלנו בכונני הגיבוי לתקופה של חודש, לכל מקרה. ולא פעם נתקלנו במקרים של לקוחות שכבר בוצע להם שיחזור פנו אלינו כי איבדו מסמכים חשובים ואנו יכולנו להחזיר להם את הקבצים החשובים להם בחזרה.
השקענו בכתבה מקורית ואיכותית אם אהבתם נשמח לשמוע את דעתכם 😊
טופס מהיר להזמנת שיחזור מידע
טלפון
